>

גלי בת חורין: כך הפסקתי להצביע לשמאל והתחלתי להיות ימנית

Image Credits: צילום באדיבות: גלי בת חורין.

הכירו את גלי בת חורין, שעברה מהפך דרמטי בחייה והבינה שהיא לא יכולה עוד לתמוך ברעיונות השמאל. במבצע ‘צוק איתן’ פרסמה פוסט שבו פרגנה לממשלת נתניהו וחטפה תגובות נזעמות כלפיה מצד חבריה, תגובות שבין היתר שינו את השקפתה הפוליטית.

בראיון ל’ניוזדסק ישראל’ מסבירה בת חורין מדוע השמאל איבד אותה.

“כשחזרתי ללימודים, בסמוך ל’צוק איתן’, גיליתי שמאל חדש לגמרי, לא מוכר, מרכסיסטי, אוניברסליסטי ואנטי-ציוני. נחשפתי לרעיונות המאוד קיצוניים שמכתיבים היום את הטון באקדמיה ועוברים לציבור דרך בוגרי אקדמיה בתקשורת, דרך מורים בוגרים למערכת החינוך וגם למערכת המשפט.

כשהגעתי לאוניברסיטה כאדם בוגר ולמדתי לעומק את כתביהם של גיבורי הילדות שלי – מרכס, מרקוזה והפילוסופים הפופולריים של השמאל נחרדתי ממש מהמניפולציות הבולטות ומהדמגוגיה של אותם הוגים.

את אותם כשלים לוגיים שומעים היום ממצביעי שמאל בכל פעם כשהם שמפריחים באויר משפטים שנשמעים להם טוב בלי לדעת מה מקורם ולאן הם מובילים.

אני תוהה כמה ממתנגדי חוק הלאום מבינים שהתנגדות אינה לחוק, אלא לקיומה של מדינת לאום? מסיחים את דעתם עם “מאבק נגד גזענות” או נגד “פגיעה ברגשות של מיעוטים” – מטרה שנשמעת כראויה ובפועל מכשירים עבור הגורמים הפוסט ציונים את הדרך להכרזת מדינת ישראל “דמוקרטית” משמע – סך כל אזרחיה”.

מתי הבנת שדעות ימין נשמעות לך הגיוניות יותר?

“הימין לעומת השמאל הוא שמרן. והמשמעות של שמרנות כיום היא שימור הערכים המערביים מאז תקופת הנאורות, דמוקרטיה, חופש ביטוי, ליבלרליזם כלכלי וזהות לאומית, מיגדרית ודתית והיותו של הפרט במרכז.

היום חוגי האינטליגנציה מנסים למחוק כל צורה של זהות. ועם זאת, פורחת שם גם פוליטיקת הזהויות, שהיא סוג של הבחנה בין בני אדם על ידי זהותם האתנית ורמת “הדרתם מהשיח” כלומר, קיפוחם המשוער.

אין פה לא הגיון וגם לא ליברליזם. הפרט בתפיסת חוגי השמאל שוב לא במרכז. הקבוצה האתנית היא המעצבת, לתפיסתם, את הפרט ולא הפרט עצמו.

הם מטילים ספק בקיומו הממשי של העם היהודי על 3,000 שנות ההסטוריה שלו, אבל מקבלים כמובן מאליו את קיומו הממשי של העם הפלסטיני. התפיסה באקדמיה גורסת שאין אמת היסטורית בכלל, אלא רק “נרטיב”. אבל בעוד שהציונות היא נרטיב, משמע – בדיה, הנרטיב הפלסטיני הוא אמת חצובה בסלע.

כל זה מגיע מתפיסות הנקראות “ליברליות” מהשמאל העולמי שאין בו דבר וחצי דבר מהליברליות. ליברליות משמעה חתירה לחירות, חופש ביטוי ושיווין הזדמנויות.

השמאל העכשווי מתנגד לחופש הביטוי דרך הפוליטיקלי קורקט (ברגעים אלו אני חסומה בפייסבוק על “הפרת כללי קהילה”). תפיסת השוויון של השמאל העולמי עברה משיוון הזדמנויות לשיווין תוצאות, שזה ההפך המוחלט מחירות ומשיווין.

לאחרונה ראיתי סרטון שבו אומרים סטודנטים “דמוקרטים” (השמאל האמריקאי) מאוניברסיטת ניו יורק, שאין להם חברים “רפובליקנים” (ימנים) כי הרפובליקנים, שלא כמותם, לא פתוחים לדעות של אחרים.

כך הפך השמאל להיות דוגמטי יותר מהכנסייה בתקופת האינקוויזיציה בעודו מאמין שכולם דוגמטים חוץ ממנו. כל זה מוביל לתהליכים חברתיים מסוכנים מאד. אני רואה בהם התדרדרות מהירה לעידן טרום-תרבותי וטרום-תבוני.

מנגד, חוגים “ימניים” (שהם כל מי שאינו שמאל רדיקלי, בעיני השמאל הרדיקלי) – מתחילים להתעורר ולהשמיע את קולם הצלול – למען ליברליות, לחזרה לנאורות ולקידמה, לשכל הישר להגינות, להשבת ערך האמת ולהשבת ההיגיון לשיח”.

את כיום עוסקת בכתיבה ומאוד פעילה ברשתות החברתיות. ספרי קצת על הפורום שהקמת

“בשל חוסר ההגיון שזיהיתי, פתחתי לפני שלוש שנים את ‘פורום קפה שפירא’ להשבת ההגיון לשיח. המונה יותר מ- 6000 חברים פעילים בקבוצת הפייסבוק . בנוסף הפורום מקיים מפגשים, הרצאות וכנסים, הקמנו גם קתדרה של הפורום אנחנו פועלים גם לקדם יוצרים והוגים מחברי פורום כדי להשיבם למרכז השיח.

בנוסף, אני מעלה תכנים וסוגיות שעולים בתוכנית הפודקסט שלי “חורין ברשת” ב”רדיו-ארץ” המצויין. ואציין סקופ עולמי – השבוע ‘פורום קפה שפירא’ הפך לחברה לתועלת הציבור”.

מוזמנים להצטרף: פורום קפה שפירא

Image Credits: צילום באדיבות: גלי בת חורין.